דוגמאות והסברים
בחוק חינוך ממלכתי נכתב שמטרות מערכת החינוך היא: "לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו".
יש לבחון את ספרי הלימוד, בדגש על ה"אזורים האדומים" ולוודא כי הכתוב שם אינו מוטה לכיוון קיצוני. חשוב לציין כי יש אפשרות להגיע להסכמה יחד עם בית הספר לדלג על חלק מהתכנים בספרי הלימוד במקרים בעיתיים. לעיתים קרובות המורים בונים בעצמם את חומרי הלימוד שלהם ולא משתמשים בחומרים המסופקים להם על ידי משרד החינוך. את החומרים המורים אוספים מרחבי הרשת, לעיתים קרובות ללא בקרה מספקת. חשוב לנו כהורים לערוך בקרה על החומרים אותם לומדים ילדנו, ולדרוש מבית הספר שלא לאפשר למורים להכניס חומרים שלא עברו בקרה של הצוות החינוכי.
נסקור דוגמאות וכיוונים שצפוי יותר למצוא אג'נדות שסותרות את הדרישה הבסיסית הזו בחוק החינוך הממלכתי, מציאתם בחומרי הלימוד תקל על ההורים לפנות בעניינם להנהלת בית הספר, או אלינו ל"מאירים" שנעזור להתמודד עם העניין:
טיולים בארץ
בת/בר מצווה
רב תרבויות
שיעורי תנ"ך
שיעורי אזרחות
שיעורי היסטוריה
שיעורי מולדת
- מעבר למבט על חומר הלימוד חשוב לייצר שיח עם הצוות החינוכי בבית הספר – נכון, אנחנו במאבק מול גורמים שפועלים כבר שנים רבות באופן דורסני וקיצוני, אבל בשביל להצליח במאבק שלנו אנו חייבים לפעול בשיח מכבד נעים ומשתף. רוב העבודה שלנו היא אל מול צוות בית הספר, לא אל מול הגורמים הקיצוניים. אל מול בית הספר חייבים לפעול בשיח מכבד ומשתף, תוך שאנו מבהירים את עמדתנו לצוות החינוכי ומסייעים להם ביוזמות ובהצעות לשיתופי פעולה. לעיתים המורה לא מודע אפילו להשפעות הללו, אלא הוא פועל מכוח המסגרת ורוח המפקד מלמעלה. שיח מתלהם ולעומתי רק ירחיק את שיתוף הפעולה של הצוות. חשוב להבין, רבים מהצוותים החינוכיים פועלים בתחושת שליחות אמיתית ואינם מדירים את היהדות או מכניסים תכנים פוגעניים מתוך זדון או מטרה לפגוע. לעיתים קרובות, כל שצריך הוא לחשוף את ההנהלה למה שבאמת קורה, להראות להם את השינויים שקרו במהלך השנים, להציג בפנים עמדות אחרות, והם מבינים ומשתפים פעולה. חייבים לפעול באופן מכבד – רק כך נביא שינוי.
