מה קורה בשטח

אנו נמצאים בעיצומו של שיח תרבותי חשוב ביותר ויש אף שיאמרו שזהו מאבק תרבותי על הדבר הבסיסי ביותר שלנו – הזהות.

הנחות היסוד שעליהם גדלנו ועליהם אנחנו מנסים לחנך את ילדנו נדמה כאילו פג תוקפן.

  • הייתם רוצים שהילדים שלכם ידעו מי זה אברהם אבינו? דוד המלך? יהודה המכבי? הרצל? 
  • האם אתם מעוניינים ששירות משמעותי בצה"ל או כל תרומה אחרת למדינה תהיה ברורה לילדיכם? 
  • האם חשוב לכם שהקמת משפחה והבאת דור חדש לעולם תהיה חלק מסט הערכים של דור ההמשך?

התשובות ברורות לכולנו, אולם אנחנו חייבים להבין שאם לא נפעל יחד – הערכים הברורים הללו ילכו וייעלמו מעולם המושגים של הילדים שלנו. כבר היום ילדנו חשופים למסרים ולתכניות שמובילים זרמים המתנגדים להנחות היסוד הנ"ל. הבעיה שהם גורם משפיע מאד הפועל מזה שנים במערכת החינוך להנכחת ערכים מנוגים לערכים הכה ברורים לנו.

גם אם אתם מגדירים עצמכם כאנשים חילונים וליברלים שמאמינים שאפשר להיות אדם חילוני אך מחובר לשורשים, לציונות ולמסורת, זוהי עובדה שבפועל ישנו מיעוט קיצוני וחזק שנלחם בכל סממן של מסורת או ציוניות ופועל בכל דרך לקעקוע ושינוי של כלל מעגלי הזהות שלנו בישראל.

אפשר להיות אנשים לא דתיים, אך עם חיבור למשפחה ולשורשים ובעלי זהות לאומית. אלו ערכי יסוד בסיסיים שלצערנו היום מוטלים בספק. הנאמנות למשפחה ולמורשת שלי, לדגל שלי ולמדינה שלי. הידיעה מי אני וכיצד אני מגדיר את זהותי. כל אלו הפכו להיות דבר נזיל ואוניברסלי ללא שורשים וללא עתיד.

כל זה משפיע על מי יהיה הילד שלי כשיתבגר, זהו עידן עם ריבוי דעות ויש כאלו הפעילים מאד בהנכחת הערכים והדעות שלהם, בעוד אנחנו, חווים זילות של הערכים שלנו והשתלטות של ערכים מנוגדים לגמרי במרחב הציבורי וגם במערכת החינוך של ילדנו.

אפשר להיות אנשים לא דתיים, אך עם חיבור למשפחה ולשורשים ובעלי זהות לאומית. אלו ערכי יסוד בסיסיים שלצערנו היום מוטלים בספק. הנאמנות למשפחה ולמורשת שלי, לדגל שלי ולמדינה שלי. הידיעה מי אני וכיצד אני מגדיר את זהותי. כל אלו הפכו להיות דבר נזיל ואוניברסלי ללא שורשים וללא עתיד.

אז מה קורה בשטח?

איך מגיעים מסרים הנוגדים את ערכינו בגני הילדים, בבתי הספר ובכל המדיה? מסרים המשפיעים עלינו ועל ילדנו.

מוטלת עלינו זכות שהיא גם חובתנו ואחריותנו כהורים למנוע כניסה של אג'נדות הנוגדות את הערכים הבסיסיים ביותר בזהות שלנו לבתי הספר של ילדנו. ולהתעקש שילדנו ישובו וילמדו מושגים בסיסיים במורשת ציונית ישראלית ובמסורת היהודית.

נדמה שמתחולל מאבק תרבות סמוי על חינוך ילדנו ואנו, ההורים הגאים במסורת היהודית ובמדינת ישראל לא לוקחים בו חלק. השאלה היא מי באמת מחנך את ילדנו?

במשך כמה עשורים פעילים הורים המתנגידים ללימודי מסורת בביתי הספר ופועלים באופן אקטיבי להשפעה על תוכניות לימוד ותוכניות חיצוניות המגיעות לבית הספר ולגני הילדים אשר גורמות לבלבול מושגי וערכי. 

  • יש לנו זכות וחובה הורית לחנך את הילדים שלנו על פי תפיסת עולמנו ועלינו לעמוד על זכות זאת.
  • מה שלומדים היום באזרחות הסטוריה ובשיעורי חינוך אינו מה שאנחנו למדנו כילדים.
  • מחקר מקיף מוכיח מעבר לכל ספר שתכנים הקשורים לגאווה לאומית, זהות יהודית, ישראליות גאה ומסורת- נעלמו מתוך התוכן השוטף שהילדים לומדים בכיתות.
  • ארגונים שונים מנהלים בשנים האחרונות מאבק להוצאת תכנים שמהווים את הבסיס של המורשת היהודית-ישראלית – במסווה של מאבק ב"הדתה". 
  • סדנאות, טקסים ושיעורים,  שאינם תואמים את ערכינו, מגיעים לילדים שלנו. מכניסים רעיונות וערכים שאנו ההורים איננו מאמינים בהם וללא אישור מאיתנו.
  • עמותות וארגונים פועלים להנכיח את ערכיהם המנוגדים לערכים של זהות יהודית ואהבת ארץ ישראל ומדינת ישראל ומונעים מילדנו את אותן אמיתות שכל כך ברורות לנו – ממש בתוך בתי הספר וגני הילדים.

מהי התפיסה האנטי מסורתית?

בשם "הנאורות" או הליברליות, כל דבר הקשור למסורת, מורשת או ציונות, נתפס כחשוד. כי הוא סותר ערכים של קבלת האחר ושל שיוויון. ערכים שגם אנו מחזיקים בהם לצד ערכים חשובים לא פחות כמו מסורת מורשת ולאומיות.

בשם המאבק ב- "כפייה דתית" ו"הדתה", נמענת הזכות הבסיסית והטבעית של כל ילד- להכיר ולדעת על שורשיו, על בית אבא. כך נמנעת גם הזכות שלנו כהורים לדעת למה מחנכים את ילדנו. לאילו ערכים חשופים הילדים אשר מנוגדים לערכים שאנו מחנכים את הילדים בבית.
נוצר לחץ חברתי חזק, השתקה של החילונים המסורתיים, וכפיה על כלל הילדים שלא לקבל חינוך עם מורשת, ציונות ומסורת, כפי שמצופה היה שיקבלו, ברוח מגילת העצמאות,
כלשונו של חוק החינוך הממלכתי, פרק שני סעיפים 3,4 בהתאם לרצון ההורים.

לקריאת החוק >>>

מושגים "מבלבלים" שכדאי להכיר

ננסה להדגים ו"לפרק" כמה מן המושגים הבסיסיים, שלצערנו כבר היום נמצאים בשימוש רב במערכת החינוך, עד כדי כך שגם אנחנו התרגלנו לכבד אותם, מבלי שהבנו שהם חלק מתפיסת עולם שלמה הנוגדת את תפיסת עולמנו. ולכן, תפקידנו לדעת להיזהר ולמנוע מהם ומהשפעותיהם להגיע לילדנו.

  • לכאורה נהדר! המדינה שייכת לאזרחים, נותנת ביטוי שווה לכולם, שיוון זה נהדר לא? בפועל מדובר במחיקת הזהות היהודית- מסורתית של המדינה. מדינת ישראל הוקמה כמדינתו של העם היהודי, "מדינה יהודית" הנו ביטוי אשר מופיע בהטיות שונות 20 פעמים במגילת העצמאות. מדינת כל אזרחיה הוא ביטוי המנסה למחוק את הכח בזהות המיוחדת של ישראל, כזה שיבטל את הזהות המסורתית המורשתית של המדינה, תוך יצירת מדינה ללא כל סממן מסורתי, מורשתי יהודי וציוני. זוהי סכנה מוחשית לשמירה על רוב יהודי במדינת ישראל ומכאן עתידה של מדינת ישראל כמדינת היהודים בסכנה!
  • לכאורה נשמע מצוין. בפועל זהו "שם קוד" למציאת מכנה משותף נמוך, שמוחק הבדל בין מסורות ודתות, בין לאומים שונים או מסורת שונה. לכן  הביטוי נפוץ מאוד במפגשים בין מגזרים שונים. גם אנחנו בעד טוב משותף! טוב ציוני משותף. אנחנו שייכים לעם היהודי שסבל אלפיים שנות גלות. אנו כיהודים מחויבים לפעול למען טוב משותף לכל העם, לחיזוק העם והמולדת. 

הגדרתה המילונית (ע"פ האקדמיה ללשון עברית) היא הפיכה של אדם או ערך לדתי. השימוש הרווח של המילה בעיקר בקרב חוגים "חילוניים קיצוניים" הינו למנוע כניסה של כל חומר מסורתי לבתי הספר, ומחיקה של המסורת מחומרי הלימוד. המונח "מלחמה בהדתה" בא להסוות את המעשה בפועל שהוא טשטוש הזהות המסורתית השורשית מילדינו – חילון וניתוק ממנהגי בית אבא, ומשמירה על קשר של מסורת וכבוד, ללא כל כפייה דתית. בשמה של המלחמה בהדתה מושרשת הכפיה החילונית המטשטשת בעקביות את זהותנו.

  • כולנו בעד משפחה ובעד מודרנה. אז מה רע? המונח "משפחה מודרנית" מגיע במטרה לבטל את מעמדה של המשפחה המסורתית. את התא המשפחתי היציב המוכר והידוע. ולמצב אותו כדבר מיושן וארכאי. המונח נותן עדיפות ועידוד לכל צירוף משפחתי אחר, ומבטל את מבנה המשפחה המסורתית.
  • מושג שמנפנפים בו בתור "ערך עליון", בעוד שבפועל גופים קיצוניים מנצלים את חופש הביטוי לביזיון וזלזול בערכים חשובים לנו כחברה. כמו, שיח משפיל בנוגע לשואה, או הצדקה של פעולות טרור או מחבלים, או מעשי זלזול בפריטים שמקודשים במסורת היהודית. בשנים האחרונות אנו חשופים להקצנת השיח ולדוגמאות מזעזעות כמו הצמדת תפילין לאיבר מין בעת ההצבעה בבחירות, עמידה על סמל המנורה בעירום בפומבי, ועוד.

מנגד, חופש הביטוי נעלם כאשר אנשים מהצד ה"לא נכון" מנסים לבטא את עמדותיהם. כך מנהל בית ספר מנע השמעת ההמנון בטקס לזכרו של יצחק רבין, אוניברסיטאות אוסרות על סטודנטים להניף דגלי ישראל, אך מאפשרות הנפת דגלי פלסטין ועוד, כל זאת בשם ה"נאורות". 

 

שוויון זהו ערך חשוב לכולנו והוגן מאוד, כאשר הוא מלווה בסל ערכים נוסף. כמו נאמנות ללאום, למורשת של כבוד לשונה, ותחת ההנחה שיש לאפשר שוויון הזדמנויות, אך לכבד את חירות הפרט ולהזהר מכפייה. ההסטוריה מוכיחה שכאשר שוויון עומד כערך עליון, הוא מאפשר מחיקה של כל ייחוד ושונות. השוויון הופך לכלי בידי כוחות חזקים, שמעוניינים להדגיש לאומיות, או ייחוד. כח השוויון מאפשר לרמוס חופש וחירות בטענה ששוויון הוא מעל הכל. בשיח התקשורתי השוויון מקדש צד אחד, מסמן אותו בתור הצד ה"נכון" ולכן משתיק קולות אחרים.

פלורליזם/גיוון שימש בעבר להביע שילוב של נשים וגברים או עדות שונות בעם. היום זו מילה שמטרתה  להצדיק חוסר בהירות לגבי הגדרתו האישית של האדם. שוב פעם מטשטשים את הזהות והחיבור לשורש. המצב האבסורדי כיום הוא שתחת דרישת גיוון ישולבו אך ורק אנשים מהצד הנכון בעיני המתבונן.

היהדות היא בעלת מורשת ומסורת יציבה של אלפי שנים, רוח "השינוי" "ההתחדשות" ו"הקדמה" מוכנה לאמץ יהדות רק כאשר היא נטולת שורש ומורשת. לכן בתוכניות ליהדות בבתי ספר, נכנסות תוכניות של יהדות רפורמית, שאינה מחוברת למורשת עליה גדלנו, ומנחילה ערכים מעוותים אודות יהדות ומורשת. גם מי שאינו שומר מצוות – מעדיף חיבור למורשת של בית אבא ולא ליהדות זרה ותלושה.